רשלנות בעסקאות מקרקעיןמאז השנים הראשונות להקמתו, בשנת 1996, הפך משרדנו למוביל בתחום התביעות בגין רשלנות מקצועית נגד עורכי דין. במסגרת העיסוק בתחום זה, פרסם עו”ד יאיר בן דוד מאמרים רבים והרצה בפורומים שונים, באחרונה אף שימש כמרכז אקדמי של יום-עיון שערכה לשכת עורכי הדין בנושא רשלנות של עורכי דין.

על מנת להימנע מניגוד עניינים פוטנציאלי, ובהינתן שרוב עוה”ד בארץ מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית אצל  2-3 חברות ביטוח – משרדנו הגביל עצמו רק לייצוג לקוחות כתובעים ונמנע מלייצג עורכי דין כנתבעים ע”י לקוחותיהם.

תחום הרשלנות המקצועית של עורכי דין אינו פשוט, ומחייב ניסיון רב ומקצועיות. לא כל הפסד של בעל דין במשפט הופך בהכרח את פרקליטו לרשלן. משום כך כל פנייה של לקוח למשרדנו בעניין זה מתחילה בפגישת יעוץ שבמהלכה נבדק עניינו של הלקוח, תוך התייחסות בין היתר לשאלות הבאות: האם קיימת ללקוח עילת תביעה בגין רשלנות? מהם סיכוייה? מה גובה הפיצוי המגיע? מה עלות התביעה ומה נדרש כדי להוציאה לפועל?

פגישת הייעוץ הינה בתשלום, אשר יקוזז משכר הטירחה בגין הטיפול בתביעה, אם יתברר כי אכן קיימת ללקוח עילת תביעה בגין רשלנות מקצועית.

מהי רשלנות מקצועית של עורך דין?

בדיחה עממית אומרת כי הטעויות של רופאים טמונות בבתי הקברות, והטעויות של עורכי דין – מאחורי סורג ובריח. לפחות אמת אחת יש בבדיחה הזו: עורכי דין, כמו רופאים וכמו בעלי מקצוע אחרים, עלולים לטעות במהלך עבודתם, ויש שהטעויות הללו נופלות לגדר רשלנות, אשר מזכה את מי שניזוק כתוצאה ממנה בקבלת פיצויים מעורך הדין.

בישראל, תביעות נגד עורכי דין בגין רשלנות מקצועית היו בבחינת חזיון נדיר בעבר הלא רחוק, אך מאז תחילת שנות התשעים התמונה השתנתה. בשנים האחרונות גדל והולך מספר התביעות נגד עורכי דין בגין רשלנות מקצועית. ניתן למנות מספר סיבות לתופעה זו:

ראשית, הגברת המודעות בציבור לאפשרות הגשת תביעות בגין רשלנות מקצועית נגד בעלי מקצועות חופשיים, בעיקר לאור המתרחש בתחום זה בארה”ב.

שנית, הגידול הרב במספר עורכי הדין בישראל וכניסתם לשוק של אלפי עורכי דין צעירים וחסרי ניסיון מספיק, דבר שגרם להחרפת התחרות המקצועית ולירידה באיכות השירות.

שלישית, קיומו של ביטוח אחריות מקצועית שבו מבוטחים היום – שלא כבעבר – מרבית עורכי הדין בארץ, ובמסגרתו חברת הביטוח היא הנושאת בתשלום פיצוי ללקוח, אם הוכחה רשלנות בטיפול בו מצד פרקליטו.

ככלל, יש לציין כי רשלנות מקצועית של עורך דין לרוב אינה עניין קל לקביעה ולהגדרה. מותר לעורך דין, כמו לכל בעל מקצוע, לטעות במהלך עבודתו, ולא תמיד תפורש הטעות הזו כרשלנות במובן המשפטי. את השאלה, מתי  טעות של עורך דין היא לגיטימית ומתי לא, מתי היא מהווה עבירה משמעתית ומתי היא מהווה גם רשלנות מקצועית הגוררת אחריות בנזיקין – יש לבחון על בסיס הוראות החוק, פסיקת בתי המשפט וכמובן העובדות הייחודיות של כל מקרה ומקרה.

רשלנות מקצועית מוגדרת כמעשה או מחדל המהווים סטייה מנורמת התנהגות מקצועית מקובלת, אשר בעל מקצוע סביר לא היה עושה אותם, ואשר גרמו נזק למקבל השירות, דהיינו ללקוח.

הבסיס המשפטי לתביעה בגין רשלנות מקצועית מצוי בסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] תשכ”ח 1968, שזו לשונו:

“עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה”.

על פי סעיף זה, על מנת שתתקיים עוולה של רשלנות מקצועית מצד בעל מקצוע, צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים:

  • התנהגות בלתי סבירה או בלתי זהירה של נותן השירות כלפי אדם אחר
  • היחסים שבין נותן השירות לאדם האחר הטילו עליו חובה שלא לנהוג כפי שנהג
  • האדם האחר סבל נזק בעטיה של התנהגות זו

שלושת התנאים האלה הם מרכיבים חיוניים לצורך יצירתה של עוולת הרשלנות מצדו של כל בעל מקצוע – בין אם הוא עורך דין, רופא, מהנדס, חשבונאי, או בעל משלח-יד אחר. על מנת לקבוע קיומה של רשלנות מצד בעל-מקצוע מסוים, כגון עורך דין, יש לבדוק את קיומם של התנאים הללו על בסיס הנורמות המקצועיות הנהוגות ומקובלות בתחום המקצועי שבו הוא עוסק.

מעבר לחובת הזהירות על פי דיני הנזיקין קיימת גם חובה חוזית של עורך הדין כלפי לקוחו. חובה זו נובעת מן החזקה המשפטית, כי בבסיס כל מערכת יחסים בין עורך דין לבין לקוח קיים חוזה – מפורש או משתמע, בכתב או בעל-פה – לפיו בתמורה לשכר-הטירחה שמשלם הלקוח, מתחייב עורך הדין כי יש לו את הכישורים המקצועיים והמומחיות הדרושים לטיפול באותו עניין וכי הוא יעשה בהם שימוש לטובת עניינו של הלקוח. מכאן, שכאשר עורך דין מתרשל כלפי לקוחו וגורם לו נזק, קמה ללקוח עילת תביעה לא רק על בסיס דיני הנזיקין, אלא גם על בסיס דיני החוזים.

לסיכום, השאלה אם עו”ד התרשל כלפי לקוחו אינה פשוטה והתשובה עליה תלויה במשתנים רבים. לקוח הסבור כי פרקליטו התרשל בייצוגו וגרם לו נזק, טוב יעשה אם יקבל ייעוץ ממי שמתמחה בתחום זה, טרם נקיטת צעד כנגד אותו פרקליט.