ביהמ"ש העליון מכניס סדר באופן ניהול תביעת לשון הרע

ביהמ”ש העליון מכניס סדר באופן ניהול תביעת לשון הרע

חוק איסור לשון הרע התשכ”ה-1965  מגדיר לשון הרע כך:

“לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1)   להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2)   לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3)   לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
 (4)   לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

משרדנו מייצג זה שנים תובעים ונתבעים על פי חוק לשון הרע ובמסגרת זו אף זכה לפסיקה תקדימית בבית המשפט העליון (ראה רע”א 1379/14). באותו מקרה, קיבל בית המשפט העליון את ערעור משרדנו על החלטת בית המשפט המחוזי, וקבע כי כשמדובר בלשון הרע שפרסומה הוכח, זכאי התובע לדרוש שינוי סדר הבאת הראיות, באופן שראיות הנתבע יובאו לפני ראיות התובע. ניתן לומר כי זו מן ההלכות החשובות ביותר שניתנו בתחום זה בשנים האחרונות.

 פסיקה: תלונה נגד עורך דין לוועדת האתיקה לא תיחשב ללשון הרע

פסיקה: תלונה נגד עורך דין לוועדת האתיקה לא תיחשב ללשון הרע

במקרה תקדימי אחר קיבל בהמ”ש את טענות משרדנו כי תלונה שהגיש עו”ד כנגד לקוחות שהתלוננו כלפיו בלשכת עורכי הדין אינה מהוה לשון הרע, חרף כך שוועדת האתיקה של הלשכה לא מצאה בתלונה ממש והורתה על גניזתה. ביהמ”ש דחה את התביעה וחייב את התובע בתשלום הוצאות לנתבעים שיוצגו על ידינו.